גז"ד למורשע בחבלה חמורה לחברו המתלונן על רקע "כבוד המשפחה", עת הטריד טלפונית את בת דודתו של הנאשם

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה  חמורה בנסיבות מחמירות, לפי הסעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "החוק"), ובהחזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק.

            לאחר שקיבלתי תסקיר של שירות המבחן למבוגרים, ולאחר ששמעתי את עדות אבי הנאשם ואת סיכומי טענות הצדדים, ניתן בזה גזר הדין.

2.         הסדר הטיעון

            במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים על תיקון כתב האישום. כן הוסכם כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן.

            לא היתה בין הצדדים הסכמה כלשהי לעניין העונש שיש להשית על הנאשם.

3.         עובדות כתב האישום המתוקן

            העובדות  בהן הודה הנאשם הן כדלקמן:

            בין הנאשם לבין המתלונן, מוחמד אבו פנה, קיימת הכרות אישית.

            ביום 11.6.08, בסמוך לשעה 20:00, בזמן שהמתלונן שהה בביתו בכפר קרע, הגיע הנאשם וקרא לו לצאת החוצה.

            הנאשם והמתלונן התיישבו במרפסת הקדמית של הבית והחלו לשוחח ביניהם על ענייני היומיום. לפתע דקר הנאשם באמצעות סכין את המתלונן בפניו לכל אורך הלחי השמאלית , ונמלט מהמקום.

הנאשם גרם לחתך באורך של 8 ס"מ בלחיו השמאלית של המתלונן.

            המתלונן הובהל לבית החולים הלל יפה, שם בוצעה תפירה של החתך בהרדמה מקומית.

3.         תסקיר שירות המבחן

            הנאשם הוא יליד 2.3.1989. סיים שתים עשרה שנות לימוד ובידו תעודת בגרות חלקית. לפני מעצרו בקשר לעבירות נשוא תיק זה עבד כשנה וחצי עם אביו בעבודות עפר ותשתיות. לדבריו, הוא מתכוון להשלים את תעודת הבגרות וללמוד לימודים גבוהים בתחום הנהלת החשבונות.

            מן התסקיר עולה כי הנאשם גדל בבית נורמטיבי שבו הוריו גדלו את חמשת ילדיהם ברוח נורמות וערכים דתיים תוך התייחסות לצורכיהם הרגשיים של ילדיהם. קצינת המבחן ציינה כי בחווייתו של הנאשם, העבירה הנדונה נחווית על ידי הוריו כאסון שהנאשם הביא על המשפחה.

קצינת המבחן ציינה כי הנאשם הודה בביצוע העבירה, לקח אחריות מלאה לביצועה וביטא חרטה על מעשיו ובושה בגין מעורבותו בפלילים. לדבריה -

                        "(...) בתיאורו את השתלשלות האירוע, דיווח כי קודם לביצוע העבירה הגיע לביתו של המתלונן (...) במטרה לשוחח עמו לאחר שהבין כי המתלונן, שהינו חברו, מטריד את בת דודו באמצעות שיחות טלפון למספר השייך לאחיה (שגם הוא חברו של המתלונן) וזאת לאחר נסיעת אחיה לחו"ל. בנוסף ציין כי הוא פנה פעמים רבות למתלונן בבקשה שיפסיק את ההטרדות כלפי בת דודו, אך לדבריו המלונן לא נענה לבקשותיו. לדברי וסים הוא פנה למתלונן לאחר בקשת דודיו ובני דודיו שיעשה זאת, מאחר וראו בו כאחראי למצב מאחר שהביא את המתלונן לשכונה בה הם מתגוררים. (...)".

לדברי קצינת המבחן, הנאשם תיאר בפניה את התנהגות המתלונן "(...) כבגידה בו, אשר הביאה אותו למגע עם תחושות של כעס, השפלה, חוסר הערכה וכבוד כלפיו וכלפי בני משפחתו. תחושות אשר גרמו לו לערעור השליטה שלו בעצמו. הוא ציין כי לאחר שראה שהמתלונן נפצע בפניו, נבהל וברח מהמקום. ציין עוד כי לתפיסתו התנהגותו תאמה לנורמות ההתנהגות והמנטאליות המקובלות לדבריו בחברה הבדואית. לדבריו, דודיו בקשו ממנו לפעול על פי מחוייבות זו, והסיתו אותו כנגד חברו לאחר שנודע להם כי זה מטריד את בת משפחתם. הוא פעל בהתאם לבקשת דודיו שהדגישו בפניו את החשיבות להגן ולשמור על כבוד המשפחה ולא לאפשר לאחר לפגוע בה".

קצינת המבחן הוסיפה וכתבה בתסקירה כי הנאשם ציין באוזניה כי הוריו כעסו עליו והתקשו לקבל את העובדה שבנם מעורב בפלילים. הנאשם ביטא צער על מעשיו וטען כי למד לקח מהסתבכותו. לדברי קצינת המבחן "התרשמנו כי ההליכים המשטרתיים והמשפטיים שננקטו נגדו עד היום מהווים גורם הרתעתי משמעותי מפני חזרה על מעשים דומים בעתיד והוא מבין את משמעות מעשיו והמחירים האישיים שנאלץ לשלם בגינם".